יום ראשון, 27 במאי 2018

מוסקבה, 27 במאי 2018

קצת קולטורה.
נכנסנו לגלריית טרטייאקוף להשקות את הנפש, להרגע מקצבה של העיר, מכיפות הזהב הפרבוסלביות, מפסטיבלי הרחוב הבלתי נגמרים.
כאן בשקט הזה התפנינו לקצת קולטורה של סוף המאה ה 19 והמאה ה 20.
גלריית ציירים, ביניהם שאגאל, המופיע כאן בשלל צבעיו לתפארה.
דרך הצבעים העזים ניתן לחוש את עוצמתן של תהפוכות התקופה, את קו התפר שבין מלחמת העולם הראשונה לשנות העשרים העזות באירופה. את הבלבול, השאיפה ליצירת האוונגארד.
בין האולמות עטורי הציורים, בין המשמעויות, הטכניקות והכישרונות, נתקלנו בחבורה מיוחדת של כשרונות צעירים במיוחד, עושים קורס במוזיאון, מציירים ומדגמנים. מוסקבה מכינה את כשרונות העתיד, או שמא את היודעים להתבונן.
נפלא!
מאחורי כל ילד מבטיח עומדת כאן אם גאה מלאת מוטיבציה.
עם קורטוב של אמונה בעתיד ותקוה מחודשת מהדור הבא, חזרנו תוך כמה צעדים אל העבר הבטוח, אל שומרי הראש של ההיסטוריה הרוסית, אל אותם אלה שעדיין חיים, נושמים כאן ומכוונים את התנועה גם היום.
חזרנו אל המוטיבים הסובייטיים: אחידות, עוצמה, עבודה קשה וציות.
ובחדר האחורי עדיין מציירים הילדים תוך התבוננות וחופש המחשבה.
מה מחכה להם? מי יודע ...







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה