יום חמישי, 28 ביוני 2018

סיור במדינות הבלטיות, יוני 2018 - יורמלה

קשה להאמין איך כל היופי הזה נם את שנתו בחודשי החורף, כשהוא מכוסה שלג והמים קפואים.
עם בוא הקיץ מפשירה העיר יורמלה, הקרובה לריגה, מפשילה שרוולים, חושפת טפחיים ומתמכרת לשמש , למי הים הבלטי.
גן עדן אמיתי שנמצא אצלם במנות קטנות ומדודות ויקרות מפז.





יום רביעי, 27 ביוני 2018

סיור במדינות הבלטיות, יוני 2018 - וילנה

בוילנה פגשנו ברובע היהודי את הגאון מוילנה. כאן ממש בבית הזה הוא גר, טובל את רגליו במים קרים כדי לא להרדם ולבטל את זמן לימוד תורה.
הגאון מוילנה גאוות כל יהודי ליטא. כל אחד מהם בטוח שקורטוב ממנו השתקע גם בו.
בצד הבית, ממש בפינה, גר מוטקה הלץ המתלוצץ, שהעמיד את תורתו של הגאון במעט פרופורציה. מוטקה ידע להעלות חיוך אפילו על שפתיהם של הליטאים שהשתייכו למתנגדים חמורי הסבר. הוא פשוט הצחיק אותם בחוכמותיו והם לא יכלו עליו.
באותו רחוב צר נהנו ממעלליו נשות העיר העניות שמכרו בקור העז את מרכולתן וסודן עימן... תחת שלל החצאיות והסינר עם הכיסים המוכתמים עמד שרפרף קטן ומתחתיו פתיליה דולקת שחיממה להן בדיוק את מה שצריך לחמם, והעלתה חיוך תמידי על שפתיהן, עד שמוטקה חשב שהן שוחקות מהבדיחות והגאון היה בטוח כי הן סתם נשים כסילות, ורק הן ידעו על הפתיליות...
חכמה ליטאית המחברת פשט, רמז ודרש.



יום שלישי, 26 ביוני 2018

סיור במדינות הבלטיות - יוני 2018


ליטא, מדינה קטנטונת, משופעת בנהרות אגמים ויערות, פחות משלושה מיליון איש ומכילה קילומטרים רבים של היסטוריה יהודית.
עברנו את הגבול ונחתנו ישר על שרידי הפסלים של סטאלין, לנין, מרקס ואנגלס. כל אלה הביטו בנו במבט חמור סבר, ולרגע רעד קל עבר בנו שמא כל אלה יקומו עלינו לכלותנו. מעט מאחוריהם עמדה לה במלוא העוצמה אשת הקולחוז, במימדיה האדירים. אין ספק כי גם הקומוניסט האדוק ביותר, יקבל פיק ברכיים מאשת הקולחוז האדירה המנהלת את חייו.
כן פארק מוזר, לא ברור אם הם מצדיעים, מתרפקים על העבר, או משתמשים בו כאות אזהרה. מה שבטוח שהפסלים ניצבים שם ממש על הגבול בואך ליטא.



הדרכים צרות, מישוריות, רואים כמעט מאופק לאופק. ההסטוריה מורכבת מעט יותר. המדינה הקטנטונת הזו ידעה שנים של גדולה, מחובקת על ידי שכנתה הפולנית, שלטו השתיים על כל מזרח אירופה.
מה לעשות שיקטרינה הגדולה ניחנה ברוחב החזה אבל לא ברוחב לב, כך שבמאה ה 18 איבדה ליטא את עצמאותה לטובת האימפריה הרוסית. מאז, כל פעם שפוטין מתעטש הם נכנסים למקלטים ומקווים שהפסלים הדוממים מהתקופה הקומוניסטית, וגם אשת הקולחוז, יגנו עליהם. לא פשוט... פוטין אכן מתעטש לפעמים. בפעם האחרונה שזה קרה חצי האי קרים עף עם ההדף לאמא רוסיה.
רק אחרי מלחמת העולם הראשונה זכתה ליטא לעצמאות מחודשת, לדמוקרטיה קצרת ימים וב 1940 סטאלין נתקף תיאבון בריא ואכל את כולה לשובע. ואז הגרמנים ושוב הרוסים והמדינה הקטנטנה הזו מתרסקת כל כמה שנים על קיר אחת האימפריות.
כיום ליטא יפה, ירוקה, עצמאית ובראשה שולטת אשת ברזל כבר 9 שנים, אולי שרידיה של אשת הקולחוז הענקית שהושארה בגבול.
בתוך הקדמה, בחסות הדמוקרטיה יצאנו לחפש את עצמנו.
היכן אלפי בתי הכנסיות, בהן נהגו יהודי ליטא להתפלל? היכן האברכים בני הישיבות? ספרי ההלכה, תורת המוסר, תנועות הנוער הציוניות? הגמנסיות, השוק היהודי?
בין אבני המדרכת נמצאת ההיסטוריה של העם שלנו, פרקים שבלעדיהם לא נהיה שלמים, קטעי שירים וסיפורים, אגדות מקום וזכרנות.