פניה הנפלאות של רומא, 2 במאי 2018

בשנה הבאה אוציא סיור לרומא וסביבותיה. יצאתי לאסוף סיפורים ומצאתי אגדה חיה.

בשעת בוקר נפגשנו אמנון ואני עם דומניו, שמעיד על עצמו כי הוא מכיר את העיר המורכבת הזו כמו את כף ידו. בין איטלקית, אנגלית ועברית סיירנו ברגל וקילפנו שכבה אחר שכבה. בכל אחת מצאנו קיסר, מלך, דוצ'ה ועוד מגלומנים מקצועיים שהותירו את חותמם על העיר לדורות.

בשעות אחר הצהריים המאוחרות התיישבנו לאכול בפיאצה סנט איגנציו ולא ידענו מה מחכה לנו. בעוד אנו משוחחים על צבעיה השונים של העיר, הצטרפו אלינו לורטה בעלת המסעדה והמלצר אנטוניו. השיחה קלחה, ותוך כדי כך רצה לורטה לקרוא לפאולה, שהייתה במשך שנים נשיאת הקהילה היהודית ומנהלת קומפלקס החינוך היהודי בעיר.

פאולה הגיעה. אשה בת 72, ומכאן ואילך אי אפשר היה להוציא מילה מהפה. בהתרגשות היא פתחה במונולוג, מלווה בהיבטים ארטיסטיים, תוך שהיא משתיקה כל מי שמנסה לעצור אותה. שמענו על משפחת בעלה, ההורים שנשלחו לאושוויץ, ארבעת הילדים וביניהם תינוק קטן, אותם הבריחו לארץ במהלך המלחמה. האם שרדה והחזירה את הילדים מאיטליה.

פאולה מדברת בקול רם, ומהשולחנות הצדדיים אנחנו זוכים לתגובות. כל תגובה מתקבלת בסלחנות. רק שלא יפריעו לה. היא ממשיכה ומסבירה על ההבדלים בין יהודי המערב ויהודי המזרח, ולעיתים נדמה כי מירי רגב היא בוגרת מערכת החינוך של פאולה. דומניקו מנסה לומר דבר מה, אך מושתק עוד לפני סוף המשפט. אמנון מתאמץ לעקוב אחר השטף ואני כותבת. מהצד נראה כאילו פתחנו הייד פארק איטלקי ואולי ועידה בין לאומית לפתרון סכסוכים.

פאולה מכירה את כולם, שולטת במערכות החברתיות של העיר ומעידה על עצמה שהיא לא מפחדת לומר מה היא חושבת. איזו אשה, כמה מעניין!

השיחה מהר מאד גולשת לאנטישמיות העכשווית. דומניקו מסביר לה שהוא איננו אנטישמי וגם לורטה לא, אך היא מסבירה להם את מקורות האנטישמיות ולמה הם בעצם כן. דומניקו מוחה מחאה חסרת סיכוי, אנטוניו מגיש לה קפה ומנסה לומר דבר מה הנבלע בשטף דיבורה.

היום היא עומדת בראש ארגון נשים יהודיות ברומא. מביטה לכולם בלבן של העיניים ואומרת ישירות הכל. נפנוף הידיים ועיניה הכחולות, כמו גם יופייה והידור לבושה, יוצרים כבוד כלפיה. כולנו מקשיבים וחושבים איך להשחיל מילה או שאלה מבלי לחטוף על הראש...

השמש התעייפה, נטתה לשקוע... ההייד פארק נסגר. פנינו לדרכנו, אחרי שהבטחנו כי עוד יומיים נפגש לצהריים. היא עוד לא אמרה הכל, הבטיחה לבוא ולספר לקבוצה שנביא.

ככה על הדרך באמצע היום, בין אוגוסטוס למוסוליני, פגשנו קיסרית נחרצת - את פאולה.

בשנה הבאה נצא לראות את רומא במלוא הדרה, משוויצה בעתיקותיה, בקיסריה ובגאונות הפטריוטית בה הצליחה לשמר היסטוריה בת אלפי שנים.

אתה פוסע על אבני רחוב מלפני 3000 שנה, עולה בגרם מדרגות מהמאה העשרים ומטפס על מגדל מימי הביניים, כשמשני צידך שפע חנויות המתכוננות כבר לאלף הבא.