לקחנו אמנון ואני את גלוריה ופייטרו
לסיור ברומא הלא שגרתית.
יצאנו לאסוף חוויות.
התחלנו את מסענו לאחר ארוחת צהריים
טובה, המתמחה בין היתר בארטישוקים בכל הצורות. לפנינו נעמדו שני צעירים והרביצו
אופרה של שירי אהבה, שהלב נמס. בכלל, בשבת רומא מאוהבת - כלות וחתנים, מסיבות רווקות, בפונטנה די
טרווי מתמלאת המזרקה במטבעות, המבקשות
חתנים לנערות שזרקו אותם למים, וממולנו הם עדיין מזמרים את האופרה. מיד השבעתי אותם שהם באים לשיר לקבוצה שלי...
אז יש למה לחכות...
אבל אי אפשר לחיות רק על אהבה. יצאנו
לכיוון ויה דל קורסו. בדרך עצרנו בחנות בת חודשיים, שכשבנו אותה, גילו שמתחתיה
אקוודוקט מים מהמאה הראשונה לפני הספירה. היום האקוודוקט
מעטר את החנות מבפנים, ואתה עומד חסר נשימה גם ממה שיש לקנות בכל בו הענק הזה וגם
מתפארת האימפריה הרומאית.
בהמשך מספרת לנו גלוריה על נערותה
ברומא, ותוך כך אנחנו חולפים בלב ליבה של רומא של חיי היומיום.
לקראת ערב פנינו לרחוב מרגוטה, רחוב
הגלריות בהן אתה רואה משוררים המקריאים משיריהם, ציירים המציגים את אומנותם,
שחקנים וסופרים. בתוך כל היופי הזה אנשים באים להתעשר ולהחכים, והתפאורה
הארכיאולוגית בת אלפי שנים ,המעטרת אותם, מעצימה לתפארת את נפלאות האדם. אומרים כי
השמים הם הגבול... נכנסתי לכנסייה של האומנים, הסתכלתי למעלה, ואכן התקרה גבוהה,
יש עוד לאן לשאוף...
רק שנדע לנצל את תבונת האדם לדברים
ראויים, לשלום וסולידריות, אמרתי לעצמי כשאני יושבת עם הגב לפיאצו פופולו, בה
הוצאו אנשים להורג על ידי הכנסיה. כל-כך רבים הם היו, שנדמה שאספו אותם לפי משקל
ולא על פי מעשיהם. ובכל זאת חייבים להאמין באדם, להאמין
בעתיד. כדי לחזק את הרוח חזרנו בערב שוב לפיאצה אספניה אל זוגות האוהבים וזמרי
האופרה.
יום קסום בסימטאות רומא, מטובל בחומר,
ברוח, בשאר רוח ונגיעות קולינריות. יש כאן כל מה שאנו זקוקים לו כדי להרגיש נפלא.
אמרנו: השמים הם הגבול!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה