הבוקר קפצנו לבקר בביתו של פושקין. הסופר חלק לנו כבוד וחיכה לנו מחוץ לבית, עטור בתלתליו השחורים ובפרחי הלילך, המשווים למראהו נופך אומנותי ממש. בביתו הצנוע ספריה ענקית, ריהוט נזירי מזהב, וגם שתי מדריכות מקומיות המבכות ליד מיטתו המיותמת את הרצחו במהלך דו קרב על ידי מאהבה של אישתו היפיפיה. המשורר הלך לעולמו, אך שיריו נישאו ברוח, עלו לארץ, עברו גיור, והטקסטים שלהם רקמו את אהבתם של רבים מזוגות החלוצים בארץ.
מספרות עברנו לריקוד. במוזיאון להיסטוריה פוליטית פגשנו את דמותה של מתילדה קשישינסקי, פרימה בלרינה, מתניה מעט רחבים, קומתה ממוצעת, מה שנתן הרגשה נוחה לכולנו. שמלתה המקורית, המתנוססת על קולב, בוודאי הייתה חלק מהסיבה שניקולאי השני התאהב בה עד שורשי שערותיו. אהבה גדולה הייתה בין השניים, אך הפעם אפילו פושקין לא הציל אותם. בשל מעמדה הנמוך, הופרדו האוהבים בכוח, והשאר היסטוריה.
בבית הזה ממש פרצה המהפכה - לנין עלה למרפסת הקומה השנייה, לאותה מרפסת בה אמור היה ניקולאי השני לשיר סרנדה למתילדה, ושם זימר לנין את סרנדת המניפסט הקומוניסטי להמונים.
ושוב השאר היסטוריה. מצאנו בסופה את סטאלין מאחורי סורג ובריח.
האומנם?
בערב התנחמנו באהבתם הברבורית של אודט וזיגפריד והם לא הכזיבו.
מספרות עברנו לריקוד. במוזיאון להיסטוריה פוליטית פגשנו את דמותה של מתילדה קשישינסקי, פרימה בלרינה, מתניה מעט רחבים, קומתה ממוצעת, מה שנתן הרגשה נוחה לכולנו. שמלתה המקורית, המתנוססת על קולב, בוודאי הייתה חלק מהסיבה שניקולאי השני התאהב בה עד שורשי שערותיו. אהבה גדולה הייתה בין השניים, אך הפעם אפילו פושקין לא הציל אותם. בשל מעמדה הנמוך, הופרדו האוהבים בכוח, והשאר היסטוריה.
בבית הזה ממש פרצה המהפכה - לנין עלה למרפסת הקומה השנייה, לאותה מרפסת בה אמור היה ניקולאי השני לשיר סרנדה למתילדה, ושם זימר לנין את סרנדת המניפסט הקומוניסטי להמונים.
ושוב השאר היסטוריה. מצאנו בסופה את סטאלין מאחורי סורג ובריח.
האומנם?
בערב התנחמנו באהבתם הברבורית של אודט וזיגפריד והם לא הכזיבו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה