קאט קאט הכפר האקזוטי השוכן במפגש של שלושה יובלים המתאחדים למפלים הניתחים בעוצמה אל הנהר המתגלגל בינות שבילי הכפר. זרם המים היורדים מההרים עם המוזיקה המלווה אותו נותן תחושת גן עדן שנשכחה על אדמת הארץ הזאת.
בתוך המחזה האור קולי גרים המונגים, אנשי ההר, המוסיפים למקום צבע וצלילים של הברות ויטנאמיות בלתי נינתנות לפיענוח. בעוד אני יורדים במדרון התלול, מלוות אותנו הרוקמות, צובעות בדי האינדיגו, תופרות התיקים, השטיחים והבגדים המסורתיים.
היום הוא ראש השנה שלהם. הנשים עוטרות על ראשן את ה"תרבוש" הויטנאמי כמו גם את בגדן הלאומי.
אתה הולך בתוך פסטיבל אחד גדול. כשמסיתים את המבט נפגשים בפשטות, במינימליות ובעוני. את העצב הזה מחליפים צבעי הלבוש ושאון המים.
הקושי בהליכה לא מנע מאיתנו לרכוש את תוצרתן. התחלנו בצעיפים, כובעים ולבסוף נאלצנו לקנות תיקים...
האנשים מאירי פנים, אוהבי מגע, ואותנו התיירים הם רואים כקבוצה הפותחת להם חלון למערב. דליה הבינה זאת מיד ולכן לא דילגה על אף חנות ועל חלוקה צודקת של משאביה. אין מוכרת שלא זכתה ממנה להעשרת הקופה.
כששבעו עינינו מהצבעים ואיכות החזיר המתגלג מעל השיפוד, התחלנו לטפס לראש ההר. מדרגה, מדרגה. העפלנו בגבורה, מאיצות את הדופק, הגענו בשלום לזרועות הגברים שהמתינו לנו עם הסקוטרים. הסקוטר של חיה כבר חיכה בנשימה עצורה עד שראה את נערתו מעפילה אל הגמר. הסקוטר שלי הלביש לי את הקסדה תוך כדי נסיעה, וכך יצא שהולבשה לי על הפנים ושימשה לי כל הדרך כמסיכה המסננת זיהום. דליה הגיע עם הקסדה מונחת מאחורי הגב ככובע קש.
מקוה שנהנינו כולנו והחכמנו גם אנחנו מחכמת החיים של האנשים הפשוטים.
בתוך המחזה האור קולי גרים המונגים, אנשי ההר, המוסיפים למקום צבע וצלילים של הברות ויטנאמיות בלתי נינתנות לפיענוח. בעוד אני יורדים במדרון התלול, מלוות אותנו הרוקמות, צובעות בדי האינדיגו, תופרות התיקים, השטיחים והבגדים המסורתיים.
היום הוא ראש השנה שלהם. הנשים עוטרות על ראשן את ה"תרבוש" הויטנאמי כמו גם את בגדן הלאומי.
אתה הולך בתוך פסטיבל אחד גדול. כשמסיתים את המבט נפגשים בפשטות, במינימליות ובעוני. את העצב הזה מחליפים צבעי הלבוש ושאון המים.
הקושי בהליכה לא מנע מאיתנו לרכוש את תוצרתן. התחלנו בצעיפים, כובעים ולבסוף נאלצנו לקנות תיקים...
האנשים מאירי פנים, אוהבי מגע, ואותנו התיירים הם רואים כקבוצה הפותחת להם חלון למערב. דליה הבינה זאת מיד ולכן לא דילגה על אף חנות ועל חלוקה צודקת של משאביה. אין מוכרת שלא זכתה ממנה להעשרת הקופה.
כששבעו עינינו מהצבעים ואיכות החזיר המתגלג מעל השיפוד, התחלנו לטפס לראש ההר. מדרגה, מדרגה. העפלנו בגבורה, מאיצות את הדופק, הגענו בשלום לזרועות הגברים שהמתינו לנו עם הסקוטרים. הסקוטר של חיה כבר חיכה בנשימה עצורה עד שראה את נערתו מעפילה אל הגמר. הסקוטר שלי הלביש לי את הקסדה תוך כדי נסיעה, וכך יצא שהולבשה לי על הפנים ושימשה לי כל הדרך כמסיכה המסננת זיהום. דליה הגיע עם הקסדה מונחת מאחורי הגב ככובע קש.
מקוה שנהנינו כולנו והחכמנו גם אנחנו מחכמת החיים של האנשים הפשוטים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה