טיול נשים לויטנאם - פברואר 2019 - סאפה
נפרדנו מהאנוי, נחדש את הרומן בעוד יומיים...
בדרכנו לסאפה ליווה אותנו פסיפס מרשים של שדות האורז המעוטרים בגבים הכפופים של נשות הכפר העומסות על ראשן את כובע הקש המפורסם והן רוכנות כשרגליהן עמוק במים ובבוץ ומטפחות את השתילים בחריצות ובהכנעה בבקשה שייתנו להם את פת הלחם הדרושה. נצמדנו מרותקות למראן המבצבץ תרתי משמע מעל השדה, מתפעלות וחומלות במקביל.
נשים גיבורות, חזקות ונחושות. מדי פעם ניתן להבחין בגבר שלוב ידיים העומד במרכז השדה ומתבונן בעזר שכנגד, והדבר טבעי בעיניו כמו ערפילי השמיים התלויים מעל. זה הסדר העולמי החדש אחרי נפילת הקומוניזם. זו הרפובליקה הדמוקרטית החדשה של ויטנאם, בה שולטת החברה הפטריאכלית ביד רמה.
מעניין לדעת משהו על החלומות הגנוזים של הנשים הללו והאם יש ביכולתן לפרוץ את מעגל הקסמים הסוגר אותן במנעול רב בריח.
כשעה לפני סאפה החל השביל להתעקל ולטפס כלפי מעלה ולקצר את המרווח בינינו לבין הערפל.
הדרך מסתובבת עם הראש והבטן. למזלי גברה החרדה מהתנגשות עם הרכבים ממול על הצורך בחלוקה חופשית ובלתי מבוקרת של פראמין. חלק מהבנות לחצו תמידית על בלם דמיוני בכוונה להאט את קצב הנסיעה, חלקנו הבטנו בתרסות התלולות והנהג צפר ללא הרף לבאים ממול.
הגענו בשלום לעיר התיירותית שהוקמה בראשית המאה על ידי הצרפתים, נחרבה על ידם, נכבשה על ידי הסינים ב 1979 ונבנתה מחדש בשנות התשעים של המאה ה 20.
העיר משופעת בתיירים, בחנויות מעילים, תיקים, צעיפים וחולצות. כמובן שלא קנינו דבר, רק מה שהיינו ממש ממש צריכות... עם תום הקניות התחלקנו לקבוצות עבודה - חלקנו המתין, בעוד אחרות נהנות ונאנחות ממסג' מפנק לכפות הרגליים, הראש והצוואר.
מה שבטוח שבפעם הבאה כשנפתח שקית אורז וגרגרים סוררים יפלו לכיור, נאסוף אותם אחד, אחד ביודענו באיזה עמל ויגיעה הגיעו הגרגרים אלינו לשקית.
נפרדנו מהאנוי, נחדש את הרומן בעוד יומיים...
בדרכנו לסאפה ליווה אותנו פסיפס מרשים של שדות האורז המעוטרים בגבים הכפופים של נשות הכפר העומסות על ראשן את כובע הקש המפורסם והן רוכנות כשרגליהן עמוק במים ובבוץ ומטפחות את השתילים בחריצות ובהכנעה בבקשה שייתנו להם את פת הלחם הדרושה. נצמדנו מרותקות למראן המבצבץ תרתי משמע מעל השדה, מתפעלות וחומלות במקביל.
נשים גיבורות, חזקות ונחושות. מדי פעם ניתן להבחין בגבר שלוב ידיים העומד במרכז השדה ומתבונן בעזר שכנגד, והדבר טבעי בעיניו כמו ערפילי השמיים התלויים מעל. זה הסדר העולמי החדש אחרי נפילת הקומוניזם. זו הרפובליקה הדמוקרטית החדשה של ויטנאם, בה שולטת החברה הפטריאכלית ביד רמה.
מעניין לדעת משהו על החלומות הגנוזים של הנשים הללו והאם יש ביכולתן לפרוץ את מעגל הקסמים הסוגר אותן במנעול רב בריח.
כשעה לפני סאפה החל השביל להתעקל ולטפס כלפי מעלה ולקצר את המרווח בינינו לבין הערפל.
הדרך מסתובבת עם הראש והבטן. למזלי גברה החרדה מהתנגשות עם הרכבים ממול על הצורך בחלוקה חופשית ובלתי מבוקרת של פראמין. חלק מהבנות לחצו תמידית על בלם דמיוני בכוונה להאט את קצב הנסיעה, חלקנו הבטנו בתרסות התלולות והנהג צפר ללא הרף לבאים ממול.
הגענו בשלום לעיר התיירותית שהוקמה בראשית המאה על ידי הצרפתים, נחרבה על ידם, נכבשה על ידי הסינים ב 1979 ונבנתה מחדש בשנות התשעים של המאה ה 20.
העיר משופעת בתיירים, בחנויות מעילים, תיקים, צעיפים וחולצות. כמובן שלא קנינו דבר, רק מה שהיינו ממש ממש צריכות... עם תום הקניות התחלקנו לקבוצות עבודה - חלקנו המתין, בעוד אחרות נהנות ונאנחות ממסג' מפנק לכפות הרגליים, הראש והצוואר.
מה שבטוח שבפעם הבאה כשנפתח שקית אורז וגרגרים סוררים יפלו לכיור, נאסוף אותם אחד, אחד ביודענו באיזה עמל ויגיעה הגיעו הגרגרים אלינו לשקית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה