מי מפחד מברלין?

לפני שבוע יצאתי עם קבוצה חדשה לברלין. רבים מתלבטים האם לצאת לברלין.... "לא יכול לשמוע את השפה...", "כף רגלי לא תדרוך על אדמת גרמניה..." "הוריי אינם בחיים, אך אם היו, לא היו סולחים לי על ביקור שם...".

אני יכולה להבין את הרתיעה, את הדילמה, אך אנחנו יוצאים ללמוד את העיר שמאורעות כל כך מרכזיים בחיי כולנו בפרט ובחיים הפוליטיים והחברתיים בתולדות האנושות התרחשו בה. עיר שבמאתיים שנים האחרונות החליפה בתדירות מסחררת את לבושה הפוליטי, את פניה התרבותיות. עיר שהיום מתמודדת באומץ רב עם עברה, דרך אנדרטאות, ארכיטקטורה גאונית, אמירות באמצעות גרפיטי ומנציחה את תולדותיה באלף צורות למען הדורות הבאים.

אם לא נראה, נלמד, נפגש עם העיר שהיא היום גם מרכז החיים הפוליטיים של אירופה, איך נוכל אנחנו לשוחח עם עברנו, לנהל דיאלוג עכשווי עם התופעה הנקראת ברלין במטרה לבחון מה התרחש כאן גם כדי ללמוד משהו על עצמנו ועל העולם של היום?

העיר הזו מרתקת... מאתגרת... מעוררת מחשבה, יפה ומעניינת.

עם בואנו קיבלה אותנו ברלין במאור פנים באמצעות שמש זורחת, מזג אויר קריר ושמיים בהירים.

התחלנו את הסיור בלוסטגרטן. זהו גן התענוגות המעוטר במאות צעירים שהשתרעו על הדשא, חלקם עם בני זוגם, חלק קראו ספר, התמכרו לשמש המלטפת.. את הגן מעטרים מוזיאונים, ארמון המלך שנבנה בימים אלה בצורתו החדשה, נהר השפריי הזורם משני עברי הגן והמון אדם מכל גזע ומין, מכל העולם.. כולם מטיילים ומצלמים.

פתחנו את הכיסאות האולטימטיביים שלנו כדי לשמוע כיצד נולדה והתפתחה ברלין שראשית צמיחתה החלה ממש כאן...

כל אחד בקבוצה מנהל דיאלוג משלו עם המקום הזה. הדיאלוגים האלה מתבררים לכולנו בהדרגה תוך כדי הסיור.

כך נפרשים בינינו סיפורי חיים מרגשים הנותנים לסיור שלנו נופך אישי ומרגש.

כל קבוצה נותנת לסיורים האלה את הצבע האישי שלה.

נמצאת איתנו כאן אניטה שהוריה נולדו בגרמניה... שניהם ניצולי שואה. היא נולדה מיד אחרי המלחמה. גם איתמר משפחתו מגרמניה... עוזי נולד בטרנסניסטריה, והוא והוריו חוו את מלחמת העולם השנייה, אמנם לא בגרמניה, אך כקורבנות הזרוע הארוכה של החורבן הנורא שהביאה גרמניה על אירופה וכקורבנות הזרוע הארוכה של שתיקת העולם.

נמצא איתנו כאן כרופא, יואב, שאת סיפור משפחתו כתבתי לפני כשלושה שבועות בפולין. חנה לויטא הביאה איתה את פניהם של אלה שנולדו בארץ והם והוריהם החלוצים הביטו בדאגה על המתרחש באירופה מהעבר האחר... רק התחלנו, כל הזמן עולות שאלות והרוב עדיין לא נאמר, אך האווירה מצוינת, הצימאון לידע והיכולת שלנו לשמוע על תהפוכות העיר והמדינה וגם להנות מהאווירה הברלינאית העכשווית, מכיכרותיה המקסימות, מהמסעדות ובתי הקפה. כל אלה ועוד הופכים את הסיור ללימודי וחוויתי כאחד.

בביקרנו בבסטאי, יער אבן מרהיב ביופיו, שמענו על היינה ולורליי ופגשנו את פירושו של אלתרמן לחידת לורליי.

בהמשך הגענו לדרזדן. יחד הקמנו את העיר, פגשנו את אוגוסט החזק ששתה בינקותו חלב לביאות ויחד שמענו את סיפור הפצצת דרזדן כשמסביב הכל כל כל ירוק, פורח ומטריף ביופיו. טבלנו בתוך הפאר הזה בעונג... לא להאמין... 

ובין לבין, כמובן, קפה ועוגה. הקינוח האמיתי של הביקור בדרזדן הייתה השקיעה המרהיבה שהציפה אותנו בסיום היום.

את ברלין, אני חושבת, כמו גם את דרזדן חייבים לראות, ללמוד ולקחת מזה אלינו את מה שצריך... זה סיור אל גרמניה של גתה ושילר והיינה... סיור אל ברלין הקברטית, הדמוקרטית, הסוערת של שנות ה-20, סיור אל ברלין הנאצית, אל החומה שאיננה קיימת, אך עדיין נוכחת באלף צורות אחרות ואל ברלין החדשה שעדיין מתחדשת בכל יום ויום.