עם שחרור דרום איטליה
על ידי בעלות הברית, בעוד בצפון אירופה ובמזרחה רועמים התותחים ומאות אלפי יהודים
מגורשים אל מחנות ההשמדה, נפגשו ראשוני הניצולים עם אנשי הבריגדה.
לראשונה פגשו אנשי
הבריגדה היהודית את הסיפור האישי של הניצול, הבינו את היקף ההשמדה.
לראשונה פגש הניצול
את החייל העברי שהביא עימו גם ד"ש מארץ ישראל.
עם כניעתה של גרמניה
החלו לזרום אלפי שורדים לאיטליה ובתוך שלושה חודשים הגיע מספרם ל-15.000 וביניהם
פרטיזנים, יוצאי תנועות נוער, יתומי מלחמה ומשוחררי מחנות המסתתרים במנזרים. לכל
אחד מהם הסיפור האישי שלו.
על אדמת דרום איטליה
קמו מחנות עקורים, שהפכו לתחנה מרכזית בדרך לארץ המובטחת. במחנות האלה החלו לבעור
ניצוצות ראשונים של חיים, אהבה, הבראה ותקווה.
בעזרת אנשי הבריגדה,
שליחי התנועות שהגיעו מהארץ והמוסד לעליה ב' ובעזרת נחישותם של השורדים להתחיל
חיים חדשים קמו במחנות בתי ילדים, נוצרה תרבות, החלו ללמוד מקצועות נדרשים, התחתנו
והביאו לעולם תינוקות חדשים – גרעין הנביטה של העם המתחדש.
מחנות עקורים אלה לא
היו קמים ללא איטלקים טובים שפתחו את ביתם ושאפשרו את הכנסת האורחים בעיירותיהם.
השורדים עצמם אגרו שם
כוחות ראשונים, החלו במקום ההוא על גדותיהם של חופי דרום איטליה בתהליך של שיקום,
תוך שכולם נושאים עיניהם אל הים ושואלים: "מתי יגיע תורנו לעלות".
זהו סיפור אישי של כל
אחד מהם, זהו סיפור של עם, זהו סיפור של תקופה מופלאה בתולדות הישוב היהודי בארץ
על כל אלה ועוד אספר
לכם ביום שישי ה – 29.1 בשעה 10.00 בבוקר באולם מזרע.
שעת סיום משוערת:
12.00.
בתום הרצאה של שעה
נצפה בסרט מעניין, מרגש המלמד משהו על עוצמה נחישות וטוב לב.
שם הסרט: האור בקצה
המגף.
הבמאית: יעל קציר
הסרט באורך של כשעה.
מזמינה לשמוע ולראות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה